חיפוש

עברית היא סקסמניאקית

בִּשְמוֹת מִין יֵש לְאִנְגְּלִית כָּל הָאֶפְשָרֻיּוֹת

כָּל אֲנִי – בּפֹעַל

הוּא כָּל אֶפְשָרוּת בְּמִין

וְכָל אַתְּ הִיא אַתָּה

וְכָל אֲנִי הוּא בְּלִי מִין

וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּין אַתְּ וְאַתָּה

וְכָל הַדְּבָרִים הֵם זֶה – לֹא אִיש לֹא אִשָּה

לֹא צָרִיךְ לַחְשֹב לִפְנֵי שֶמִתְיַחֲסִים לְמִין

עברית היא סקסמניאקית

עברית מפלה לרעה או לטובה

מפרגנת נותנת פריבילגיות

עם חשבון ארוך מהגלות

ברבים יש זכות קדימה להם

עם הרבה דקוּת וסוד כמוס

ביחיד הסיכויים שוים

מי אומר שכלו כל הקצים

עברית היא סקסמניאקית

יונה וולך, 1985


שפה, חברה ואופן החשיבה

לְשפה יש תפקיד משמעותי בתהליך החיברות של הדובר/ת, בזכות הערכים והנורמות החברתיות שמוטמעים בה.

השפה מתפתחת בהתאם לחברה שבה היא נמצאת בשימוש, ומשתנה יחד איתה. תבניות השפה מחוברות לתבניות החברה, והופכות לסמל של התרבות שאותה הן מייצגות. לשפה יש השפעה גדולה על דרכי החשיבה שלנו ועל האופן שבו אנו מבינות/ים את המציאות. האפשרויות הקיימות עבורנו בשפה מכוונות אותנו אל המידע שאליו עלינו לשים לב כשאנו מדברות/ים (למשל: זמן, מגדר, כוונה, כיוון), וכך משפיעות על החשיבה שלנו.



מגדר, שפה ומציאות חברתית

התנועה הפמיניסטית של שנות ה-60 וה-70 הכירה ביחסי הגומלין בין שפה למציאות חברתית, וכך הפכה הלשון לאחת מזירות המאבק לשוויון מגדרי. בעיני חוקרות ופעילות פמיניסטיות, חוסר שוויון מגדרי בשפה משקף את המציאות הפטריארכלית וגם מהווה כלי לשינוי המציאות הזאת. ברוב שפות העולם, המערכת הלשונית היא פטריארכלית מיסודה, אם בדקדוק ממוגדרת ששמה את הצורה הזכרית במרכז, ואם באוצר המילים ואופן השימוש במונחים מסוימים. כללי השפה מחזקים את הנטיה לתפוס את הניסיון והחוויה הגבריים כמייצגים את האנושות כולה. כך, השפה תורמת למציאות שיש בה חשיבות מרכזית להפרדה בין גברים לנשים ובאותו זמן, הגברי משמש בה מודל ומסמן ראשי.


"עברית היא סקס-מניאקית"

עברית היא שפה "מחוייבת מגדר": השימוש בשמות עצם, בכינויי גוף ובפעלים מחייב סימון לפי מין (גם לחפצים), ואין בעברית הטיית גוף ניטרלית (כמו it או you). לפי כללי האקדמיה ללשון העברית "צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין". דפוס זה יוצר הדרה בפועל של נשים, נערות וילדות מהשפה ותורם גם להדרתן במציאות. הוא מאלץ נשים לתהות על כל פנייה "סתמית" בלשון זכר – האם הפנייה הזאת מיועדת גם לנו? הוא מעביר להן את המסר, כי העולם בו הן חיות שייך בראש ובראשונה לגברים, ואילו הן נספחות. המבנה הבינארי של השפה מקשה גם על בעלי מגדר א-בינארי. עבור א.נשים על הרצף המגדרי, פנייה אחידה בצורת הזכר או בצורת הנקבה עלולה להיחוות כמדירה, מגבילה ומוחקת חלקים מהזהות.


השלכות ההדרה הלשונית

מחקרים מעידים כי אופן הפנייה משפיע על מציאות החיים ויוצר הבדלים מגדריים בהתנהגות, בתפיסת העצמי ובביצועים.

חוקרות בישראל מצאו, כי בפניה למשתתפות בלשון נקבה בהשוואה לפניה בלשון זכר, שיפרו הנשים את הישגיהן ביותר משליש.

במחקר נוסף, נמצא שלאופן הגדרת מטרות החברה, תיאור המשרות, הייצוגים במצגות ומגדר הדוברות/ים, היתה השפעה על מידת העניין של נשים לעבוד בארגון.

ממצאים דומים עולים ממחקרים רבים שנערכו על שפות ממוגדרות אחרות: פנייה בלשון זכר אינה נחווית כניטרלית או סתמית בפועל, אלא מזיקה להישגים, מוטיבציה ודימוי עצמי של נעשים


אקטיביזם לשוני מגדרי בעברית

הגיע הזמן להתאים את צורת הפנייה לנמענות ולנמענים מכל המגדרים עד כמה שניתן. ישנן מספר יוזמות נפלאות לשינוי המיוחל, המציעות פתרונות פרקטיים:

  1. דברו אלינו - יוזמה שנועדה להעלות את המודעות למגדריות של השפה העברית ולאופן שבו חוקי השפה, בקרב החברה בכלל ונשות חינוך בפרט. וכן, בפעולות ממוקדות מול גופים וארגונים.

  2. פונט עברית רב מגדרית - עברית רב־מגדרית היא מערכת של אותיות עבריות חדשות, המאפשרות קריאה וכתיבה רב־מגדריות.

  3. שימוש בלשון נקבה כלשון גנרית - מתקיים בעיקר על ידי פמיניסטיות בכתב ובעל פה, בדיבור ואף כפרקטיקה של אד באסטינג.

  4. דיבור בלשון מעורבת - פתרון המוצע ע"י פמיניסטיות והקהילה הקווירית, קיימים מספר פתרונות לצורת הכתיבה והדיבור.

  5. עברית א-בינארית - פרויקט שמציע מערכת דקדוקית "שלישית / ניטרלית" חדשה לשפה העברית


לכתוב לכולן/ם, או לכולם.ן, או לכולםן?

ישנן מספר אפשרויות לשימוש בלשון מעורבת. 1. שימוש לסירוגין בלשון זכר ובלשון נקבה בטקסט אחד, כשלשון הפנייה מתחלפת בכל סעיף, פסקה או משפט, או ללא כל חוקיות.

2. לוכסן: הפתרון הכי נפוץ, צמח מהשטח כדרך יעילה לפנות לכל המגדרים בבת אחת. פתרון זה לא נחשב תקני לפי כללי האקדמיה; לא נורא, כך גם הרבה שינויים בשפה עד שנהיו שגורים. למשל: אנחנו הולכות/ים לדבר היום על פמיניזם רדיקאלי.

3. נקודה: בדומה ללוכסן, מאפשר פנייה בכתב לכל המגדרים. נמצא בשימוש גם בקרב א.נשים א-בינאריות. למשל: מחר חבר.ה ואני הולכות.ים להפגנה.

4. סיומת כפולה: אפשר לחבר סיומות בלי להשתמש בתווים מיוחדים כלל, וכך לא נפגע רצף הכתיבה, ניתן להשתמש גם בדיבור. למשל: אנחנו רוצ

ותים שוויון מלא ולא פחות.


20 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול