יום הספר הבינלאומי
- 27 באפר׳
- זמן קריאה 1 דקות

הייצור, השעתוק, השימור, הפיתוח, וההפצה של הידע, הם העורקים של חברות אנושיות ברחבי כדור הארץ ולאורך ההיסטוריה. בדיוק מסיבה זו, כאשר מדינות, מוסדות, תאגידים ומערכות גלובליות מנסות להחליש, לשעבד או למחוק תרבות או עם מסוים, אחד היעדים הראשונים שלהם יהיה אמצעיי הייצור וההפצה של הידע: ספרים, חנויות ספרים, ספריות, בתי דפוס, אוניברסיטאות ובתי ספר. פרקטיקה זו מכונה שריפת ספרים, "סופיסייד" או "סקולסטיסייד"; הרס מכוון של צורות ואמצעי ידע, במיוחד במטרה לרדוף ולדכא חברתית.

הדוגמה המפורסמת ביותר התרחשה בגרמניה הנאצית, שם בשנת 1933 סימנו הנאצים כמטרה את המכון לסקסולוגיה בברלין, והשמידו את תכני הספרייה שלו לצד אינספור יצירות קומוניסטיות, פמיניסטיות, קוויריות ויהודיות. אחד מאופני ההתנגדות לשעבוד מסוג זה, הוא שימור והפצה של ידע נרדף או מצונזר. דוגמה אחת לכך, היא מסירותו המרשימה והאמיצה של עומר חמאד, שמתעקש לשמר כמה שיותר ספרים; מעקירה לעקירה במהלך רצח העם בעזה, הוא ממשיך לשאת עימו את ספרייתו. דוגמה נוספת היא "עלוני הוורד הלבן"- סדרה של עלונים אנטי-פשיסטיים אנונימיים שהופצו ברחבי גרמניה בתקופת הרייך השלישי, אשר תמכו בהתנגדות וקראו לאנשים להצטרף אליה.

בכל מקום שבו שואפים להשמיד ידע - מרצח העם של הילידיים באמריקה והשלטון הבריטי בהודו, ועד לרצח העם, הטיהור האתני והאפרטהייד הישראלי ברחבי פלסטין, או השלטון הנאצי בגרמניה - קבוצות ואנשים קמים, מתנגדים ומתארגנים כדי לשמר ולהפיץ כל ידע שנמצא בהישג ידם. ביום הספר הזה, אנו עומדות ועומדים לצד הארכיונאים, האקטיביסטים, מדביקי הכרזות והחוקרים בכל מקום, המבינים שידע הוא כוח, והכוח שייך לא.נשים.




תגובות