כאן זה לא בלוג

סיפורים בהשראת ג׳וחא, שנכתבו על ידי תלמידות ותלמידי קורס הערבית למתקדמים שלנו.

לכבוד יום הפליט הבינלאומי מדינות ומנהיגיהן מלמדים אותנו להתייחס לעקירה כאל כוח טבע. מדווחים על "שטפונות" של פליטים ו"גלים" של הגירה. אירועים טבעיים ומצערים, שכביכול מתנגשים באופן בלתי נמנע עם תנאי השטח הניטרליים והטבעיים של מדינות לאום, גבולות ורשויות אכיפה. אך בעוד שהגירה היא אכן תופעה טבעית ואוניברסלית, לאורך ההיסטוריה האנושית ובעולם החי כאחד, הקטגוריה המשפטית של "פליט" אינה כזו. פליטות אינה תוצר לוואי פסיבי של תנועה, אלא התוצאה של ההגבלה האלימה והמלאכותית של התנועה על ידי

הביזה ושריפת הספרים של המכון לסקסולוגיה על ידי נאצים. 6 במאי 1933, ברלין. הייצור, השעתוק, השימור, הפיתוח, וההפצה של הידע, הם העורקים של חברות אנושיות ברחבי כדור הארץ ולאורך ההיסטוריה. בדיוק מסיבה זו, כאשר מדינות, מוסדות, תאגידים ומערכות גלובליות מנסות להחליש, לשעבד או למחוק תרבות או עם מסוים, אחד היעדים הראשונים שלהם יהיה אמצעיי הייצור וההפצה של הידע: ספרים, חנויות ספרים, ספריות, בתי דפוס, אוניברסיטאות ובתי ספר. פרקטיקה זו מכונה שריפת ספרים, "סופיסייד" או "סקולסטיסייד"; הרס