זה לא בלוג

לכבוד יום הפליט הבינלאומי מדינות ומנהיגיהן מלמדים אותנו להתייחס לעקירה כאל כוח טבע. מדווחים על "שטפונות" של פליטים ו"גלים" של הגירה. אירועים טבעיים ומצערים, שכביכול מתנגשים באופן בלתי נמנע עם תנאי השטח הניטרליים והטבעיים של מדינות לאום, גבולות ורשויות אכיפה. אך בעוד שהגירה היא אכן תופעה טבעית ואוניברסלית, לאורך ההיסטוריה האנושית ובעולם החי כאחד, הקטגוריה המשפטית של "פליט" אינה כזו. פליטות אינה תוצר לוואי פסיבי של תנועה, אלא התוצאה של ההגבלה האלימה והמלאכותית של התנועה על ידי

הביזה ושריפת הספרים של המכון לסקסולוגיה על ידי נאצים. 6 במאי 1933, ברלין. הייצור, השעתוק, השימור, הפיתוח, וההפצה של הידע, הם העורקים של חברות אנושיות ברחבי כדור הארץ ולאורך ההיסטוריה. בדיוק מסיבה זו, כאשר מדינות, מוסדות, תאגידים ומערכות גלובליות מנסות להחליש, לשעבד או למחוק תרבות או עם מסוים, אחד היעדים הראשונים שלהם יהיה אמצעיי הייצור וההפצה של הידע: ספרים, חנויות ספרים, ספריות, בתי דפוס, אוניברסיטאות ובתי ספר. פרקטיקה זו מכונה שריפת ספרים, "סופיסייד" או "סקולסטיסייד"; הרס

العربية ↓ קהילת כאן זה לא אולפן היקרה, השנה, שלושת החגים, פסח, חג הפסחא ועיד אל-פיטר מגיעים כמעט יחד. שלוש מסורות, שלוש היסטוריות - אך כולן מדברות בשפה משותפת של שחרור . פסח מספר על יציאה מעבדות. חג הפסחא מדבר על תחייה לאחר אלימות ומוות. עיד אל-פיטר מציין את סיום הרמדאן, חודש של עמידה, התבוננות ומשמעת מוסרית. כל אחד מהם מזכיר לנו: דיכוי אינו סופי, הסבל אינו סוף הסיפור, ובני אדם מסוגלים לדמיין חירות גם בזמנים האפלים ביותר. ובכל זאת, השנה הדיבור על שחרור מרגיש כמעט בלתי אפשרי.

العربية ↓ התעוררנו אתמול בבוקר שוב למציאות של מלחמה - מלחמה שהוטלה על כולנו בגלל גחמות של רודנים ובעלי הון, אנשים שעבורם אנחנו שיקול משני במקרה הטוב ומכשול במקרה הרע. עבור החברה היהודית בישראל, המלחמה הזו נתפסת לא פעם כמכת טבע - דבר שפשוט יש לקבל. כמעט אף אחד לא מעלה את השאלות הכל כך נחוצות: מה הן מטרות המלחמה הזאת? למה היא כה נחוצה? ואם היה כזה ניצחון "מזהיר" על איראן לפני פחות משנה - איך הגענו לכאן שוב? האזרחים עצמם, כרגיל, הופקרו. שום לקח לא נלמד, כי אזרחיות אינן שיקול. ג

מכתב לקהילה של כזל״א ממנהל הקהילה שלנו, צ׳רלי לפני כמה שבועות ישבנו בתל אביב בחדר מלא עד אפס מקום, באירוע סיכום השנה שלנו, ״שנה בתמונות עם אורן זיו״. אל מול התמונות שאורן הציג, מצאנו את עצמנו מתקשים להאמין. קשה היה לעכל את העובדה שכל כך הרבה סבל ואירועים טראומטיים התרחשו בתוך שנים-עשר החודשים האחרונים בלבד. למרות זאת, כשסקרתי את החלל שסביבי, ראיתי גם צד אחר של המציאות הקשה הזאת. ראיתי חדר מלא אקטיביסטים ואקטיבסטיות מדורות שונים שלומדים איתנו ערבית. תלמידות ותלמידים, שאחרי שני

איימן ע׳רייב, פעיל בולט בבקעת הירדן, מאושפז כעת בבית חולים לאחר שנעלם בכפייה איימן הוא אחד מהאקטיביסטים הפלסטינים הבולטים בבקעת הירדן, שעומד באופן תמידי יחד עם קהילות שנמצאות תחת איום ומתעד את אלימות המתנחלים והצבא, תוך התנגדות עיקשת למאמצים המתמשכים לרוקן את הבקעה מפלסטינים. איימן מוביל פרויקטים קהילתיים, תומך בקבוצות נוער, מספק הדרכה למתנדבים ומתנדבות בינלאומיים ועוזר לחקלאים להגן על בתיהם. הוא מתעד פינויים, פגיעות באספקת המים ומחסומי דרכים המשפיעים על קהילות שלמות, על מנת