אדום, שחור, לבן וירוק - אלו הצבעים של הדגל הפלסטיני. וגם של אבטיח
האבטיח, שצבעיו משקפים את הדגל הפלסטיני משמש כסמל להתנגדות בפלסטין הכבושה. החל מחומות האבן של עזה ועד לגלריות של רמאללה, פרי הקיץ האהוב מופיע במקומות שונים ומספר על ההיסטוריה הפוליטית שלו.
סיפורו של האבטיח
לאחר מלחמת 1967, ממשלת ישראל אסרה על הנפת הדגל הפלסטיני. כל הצגה ציבורית שלו, החל מפרסומות, עבודות אמנות ועד תצלומים ישנים, עלולה הייתה לגרום למעצר. כתגובה, השיטה שמצאו פעילים פלסטינים שביקשו למחות ולהפגין את גאוותם הלאומית, הייתה להחזיק פרוסת אבטיח בעלת שלושת הצבעים של הדגל.
האבטיח באמנות
בשנות ה-80, סגרה ישראל גלרית אמנות גדולה ברמאללה ועצרה שלושה אמנים - נביל ענאני, סלימאן מנסור ועסאם בדר - בגין שילוב צבעי הדגל הפלסטיני ביצירותיהם.
בעקבות האינתיפאדה השנייה, האמן חאלד ח'וראני יצר סדרת משי שכותרתה "סיפורו של האבטיח". חוראני הוא מנהלה לשעבר של מחלקת האמנויות במשרד התרבות הפלסטיני ודמות מרכזית בחידוש והחייאת השיח אודות האמנויות הפלסטיניות.
כיום, עבודתו של ח'וראני מעניקה השראה לאמנים רבים לפרסם אינטרפטציות משלהם ברשתות החברתיות, במיוחד בשל צנזורה קיצונית על סמלים פלסטינים באינטרנט שנעשית על ידי בינה מלאכותית.
"And in Palestine,
where it is a crime to wave
the flag of Palestine in Palestine,
watermelon halves are raised
against Israeli troops
for the red, black, white, green
of Palestine. Forever,
I love you your color hemmed
by rind."
—Aracelis Girmay, "Ode to the Watermelon"
Comments